הסכם גירושין — הילדים, המזונות והרכוש.

אישור, ואחר כך גט. אחרי החתימה מגישים את ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שיאשר אותו וייתן לו תוקף של פסק דין. בני זוג יהודים צריכים בנוסף להתגרש בגט בבית הדין הרבני, וההסכם קובע שגם שם שניהם ישתפו פעולה, יתייצבו לכל דיון וישאו באגרה בחלקים שווים.

הסכם טוב הוא הסכם מפורט. רוב המחלוקות אחרי גירושין לא נוגעות לעקרונות אלא לפרטים: מי לוקח את הילדים בערב החג, מי משלם על הצהרון, מה קורה כשילד חולה. כל שאלה שנשארה פתוחה בהסכם היא שאלה שבני הזוג יתווכחו עליה בהמשך — לכן ההסכם הזה מגיע לשישה עשר עמודים.

הילדים. האחריות ההורית משותפת ושווה, וההסכם יורד לפרטים: זמני שהות רגילים, טבלת חגים שמתחלפת משנה לשנה, ימי הולדת, חופשות בחו"ל, ומה עושים כשילד חולה או כשיש שביתה. נקבע גם מקום המגורים של הילדים, ושכל שינוי משמעותי בו דורש הסכמה.

המזונות. בגלל שזמני השהות מורחבים, האב לא משלם מזונות קבועים. במקום זה ההורים מתחלקים שווה בשווה בהוצאות החינוך והבריאות — ציוד לבית הספר, חוגים, צהרונים, טיפולי שיניים וטיפולים רגשיים — לפי קבלות, עם מועד תשלום חודשי וזכות לגבות את החוב בהוצאה לפועל אם לא שולם.

הרכוש. מי ממשיך לגור בדירה השכורה ומי משלם עליה; איך מפרקים את השיתוף בדירה שנקנתה במסגרת מחיר למשתכן, כשיש עליה איסור מכירה — ההסכם דוחה את המכירה עד שהאיסור מסתיים, ובינתיים מחלק את דמי השכירות; מה קורה לזכויות הפנסיוניות; ומי פורע כל הלוואה ומי לוקח את הרכב.

אנחנו עובדים עם שני בני הזוג על הנקודות שבאמת חשובות להם, ומנסחים את ההסכם כך שישאיר כמה שפחות שאלות פתוחות. אחר כך מגישים אותו לאישור בבית המשפט לענייני משפחה ומלווים את התהליך עד הגט.

כשבני הזוג רוצים להסדיר את הרכוש מראש, עוד בזמן הנישואין, הכלי הוא הסכם ממון. על התחום כולו, דיני משפחה.