צוואה — המסמך החתום.

שני עדים, ושניהם חייבים להיות נקיים מעניין. הצוואה נחתמת בפני שני עדים בו-זמנית, והם מאשרים בכתב עליה שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם מרצונו. עד שהוא נהנה מהצוואה — או בן זוגו — פוסל את ההוראה שלטובתו. זו הטעות שהופכת צוואה שנערכה בבית למחלוקת בבית המשפט.

הסעיף הראשון מבטל את הקודמות. צוואה מאוחרת גוברת על מוקדמת, אבל רק במה שסותר. הסעיף שמבטל במפורש כל צוואה קודמת חוסך את הוויכוח על מה סותר ומה מצטבר — ובלעדיו, נייר ישן שנשכח בקופסה יכול לחיות לצד החדש.

מה שלא עובר בצוואה. כספי פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים עוברים לפי רשימת המוטבים שבפוליסה, לא לפי הצוואה. הצוואה שלפניכם אומרת זאת במפורש, וזה נכון וחשוב: אדם שחילק "הכול" בצוואה ושכח לעדכן מוטבים משאיר אחריו חלוקה שונה מזו שהתכוון לה, ואין מה לעשות בה בדיעבד.

הצוואה בנויה בסדר קבוע: הצהרת כשירות ורצון חופשי, ביטול צוואות קודמות, הגדרה רחבה של העיזבון (מקרקעין, מיטלטלין, חשבונות, זכויות עתידיות — לרבות מה שיתקבל אחרי הפטירה), הוראות ההורשה עצמן, ואישור העדים בעמוד נפרד.

שימו לב להגדרת העיזבון: היא מנוסחת רחב בכוונה, כדי שנכס שנרכש אחרי החתימה לא ייפול מחוץ לצוואה. ולצד ההוראה הכללית יש הוראה ספציפית לדירה, מופרדת משאר הרכוש — שילוב שמונע את השאלה הנפוצה ביותר, האם הדירה נכללת ב"כל רכושי".

העבודה היא בשיחה שלפניה: מה באמת נמצא בעיזבון ועל שם מי הוא רשום, מה כבר הובטח בעל פה למישהו, מה קורה אם יורש ילך לעולמו לפני המצווה, והאם החלוקה המתוכננת יוצרת חבות מס שאפשר היה להימנע ממנה. חלוקה לא שוויונית בין ילדים היא לגיטימית לחלוטין — ומנוסחת נכון, היא גם עמידה.

אחרי הפטירה נדרש צו קיום צוואה כדי שאפשר יהיה לפעול לפיה. כשאין צוואה, המקבילה היא צו ירושה. על התחום כולו ראו ירושות, צוואות וייפוי כוח מתמשך.