הסכם חיים משותפים ויחסי ממון.

בין ידועים בציבור אין חזקת שיתוף אוטומטית ואין הסדר איזון משאבים שמופעל בלחיצת כפתור. מה שיש הוא כוונת שיתוף, שנלמדת מהתנהגות הצדדים — משך החיים המשותפים, חשבון בנק משותף, רכישות משותפות, גידול ילדים. כל אחד מהסימנים האלה נתון לפרשנות, ופרשנות היא מה שנדון בבית המשפט אחרי הפרידה.

הסכם חיים משותפים מחליף את הפרשנות בהסכמה. הוא קובע אילו נכסים נשארים של כל צד ואילו משותפים, מה קורה לחשבון המשותף, איך מתנהגים כלפי זכויות פנסיוניות וקופות גמל, ומה קורה בפרידה ובמוות. בדוגמה שלמטה אפשר לראות את הסעיפים האלה בנוסח שלהם.

ההסכם בדוגמה אושר בבית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין — ולכן הקובץ כולל שלושה חלקים: פרוטוקול הדיון, האישור ופסק הדין, וההסכם עצמו. האישור הוא מה שהופך אותו לבר-אכיפה בלי לנהל עליו משפט מחדש.

רוב הסכסוכים שמגיעים למשרד אחרי פרידה של ידועים בציבור אינם על מה שההסכם אמר, אלא על מה שלא אמר: דירה שנרכשה לפני הקשר ושופצה במהלכו, חשבון שהתחיל פרטי והפך משותף, ירושה שנכנסה לתוך הזוגיות. את אלה מסדירים בניסוח, לא בדיעבד.

המשרד עורך את ההסכם, מגיש את הבקשה לאישורו ומלווה לדיון. מי שכבר בפרידה ואין בידו הסכם — זה כבר הליך בבית המשפט, וגם שם כדאי להתחיל מוקדם.